קבוצת אלון בית התינוקות הראשון

בית התינוקות הראשון נבנה בסוף שנת 49 תחילת שנות החמישים. הבית - "צריף שוודי" - הותאם להיות בית תינוקות. בספטמבר 1951 בשבוע אחד נולדו לחברות הקיבוץ ארבעה תינוקות: רותי, עפרה, שולה ושאול. פיליפ ינאי, לאות הוקרה, אביה של שולה נטע עץ אגוזי מלך ליד בית התינוקות והעץ למרות תלאות רבות, עומד ונותן פרי! יש לזכור, שבתקופה ההיא, רוב הקיבוץ היה במעלה הגבעה ואילו בית התינוקות היה במורדה, מתוך תכנון, שכל בתי הילדים יועברו למקום החדש כפי שאכן בוצע. כדי לקרוא לאימהות להאכיל את התינוקות, פותחה שיטה ייחודית לברקאי: הנפת דגלים. לכל אמא, דגל בצבע שונה. וכך, האימהות שרובן עבדו במעלה הגבעה, במטבח או במחסני הבגדים, יצאו מדי פעם בפעם לראות האם ואיזה דגל הונף לכבודן.
פיתוח נוסף שפותח בברקאי ע"י צבי סגל ז"ל, הוא טלפון לחדרי האימהות. צבי אסף "מהגורן ומהיקב" טלפונים משומשים של הצבא, מתח קווי טלפון מבית התינוקות לכל חדר של "אמא פעילה" וכך, כאשר אחד התינוקות התעורר וצרח ניתן היה להתקשר ישירות לאימו של הצרחן ולא לרוץ ולקרוא לה. פיתוח זה זכה לפרסום בתנועה הקיבוצית ועוד קיבוצים הפעילו שיטה זו.
שיטת הטלפונים לכל אמא עבדה כמעט 30 שנים עד שנת 81 כאשר החלו להיכנס טלפוני בזק "אמיתיים" לקיבוץ.
לאחר המעבר לבית התינוקות השני בפברואר 1965 נשאר הצריף לעמוד עוד 10 שנים, עד שנת 1975 ואז פורק. לסירוגין, המקום שימש כמספרה וקוסמטיקה.